פסק-דין בתיק ע"פ 8060-07-10

1.         יפה עשתה באת כוח המדינה שלאחר שקילת נסיבות המקרה המיוחדות החליטה לאורן ולפנים משורת הדין לקבל את הצעת בית הדין לפיה פסק דינו של בית הדין קמא יבוטל אולם לא יימשכו הליכי כתב האישום כנגד המשיב בבית הדין האזורי.

2.         בא כוח המשיב הסכים אף הוא לאמור, ולפיכך ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, כך שפסק דינו של בית הדין קמא מבוטל בזאת ולא יימשכו הליכי כתב האישום בבית הדין האזורי.

3.         מעבר להסכמת הצדדים מצאנו מקום להדגיש כי על פני הדברים לא היה מקום לפסוק בהכרעת הדין כי נסיבות המקרה הצביעו על היעדרה של דרישה מפורשת בדבר קיום מחשבה פלילית או של רשלנות על פי סעיף 22 לחוק העונשין תשל"ז 1977 [להלן - חוק העונשין] לגבי אחריות קפידה. ראשית לכל, יש מקום לפטור מביצוע עבירה כאשר מדובר באחריות קפידה כאשר הנאשם עשה כל שניתן למנוע את העבירה. מעניין זה התעלם בית הדין קמא. שנית, אין מדובר לענייננו במחשבה פלילית אלא ב"אי ידיעת הדין". המשיב לא היה ער להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר בדבר דרישת הסכמה בכתב לניכוי משכרו החודשי השוטף של העובד. כאן המקום להדגיש כי לא בכדי בסעיף 25 לחוק הגנת השכר מדובר על דרישה בכתב, יען כי שכרו של העובד מאפשר את קיומו בכבוד. כאשר מופחת אותו שכר ממנו חי ומתקיים העובד, מן ההכרח שיהיה מסמך המגבה הפחתת השכר המוסכם. המעביד הוא המוציא את תלוש השכר לעובד ומן הראוי שכל ההפחתות בתלוש שהינן בהסכמת העובד תיעשנה אך ורק ככל שקיים מסמך הסכמה אמיתית של העובד המאפשר זאת, ועל פי דין.

4.         סוף דבר - הערעור מתקבל כאמור בסעיף 2 לעיל.

ניתן היום, א' באדר ב' תשע"א (07 במרץ 2011), במעמד הנוכחים.